משמורת ילדים

במידה ואתם מחפשים מידע על ההלכה החדשה של בית המשפט העליון תוכלו למצוא אותה כאן ” משמורת משותפת הלכה חדשה

אף זוג לא מתייצב מתחת לחופה כשבלבו מחשבות ותכניות לגבי הגירושים. ולמרות זאת, זוגות רבים מאד ימצאו את עצמם בעתיד על מדרגות הרבנות – או בית המשפט – בדרכם לפירוק החבילה. כידוע לכל, גירושים רבים (ואולי אפשר לומר – מרבית הגירושים), נוטים להסתבך ולהפוך לזירת מאבק. המאבקים מתרחשים בדרך כלל סביב שלושה נושאים עיקריים: חלוקת רכוש, משמורת ילדים ודמי מזונות. בין שלושת הגורמים הללו, יש קשר הדוק ובלתי ניתן להפרדה, כך שמתח בכל אחד מן התחומים, עשוי לעורר מתח גם סביב הנושאים האחרים. ריב על דמי המזונות עשוי לשנות את אופן ההשקפה על המשמורת. קושי להגיע להסכמה סביב חלוקת הרכוש יכול לפגוע ברצון הטוב לגבי דמי המזונות. וכן הלאה והלאה– לסוגי הסכסוכים והמתחים במצב של גירושים אין סוף.

מהי משמורת ילדים ?

מדובר בקביעת בית המשפט לגבי הסדרי החיים של ילדים לאחר גירושין. ממצב של בית אחד ובו אב ואם, המשפחה מתפצלת לשני משקי בית נפרדים, שצריכים להתנהל כלכלית ומעשית בעצמאות מוחלטת. הילדים המשותפים אמורים לחלק את זמנם בדרך כזו או אחרת בין האם לבין האב. יש להבדיל בין משמורת משפטית למשמורת פיזית. גם לאחר הגירושין לשני ההורים יש משמורת משפטית על הילדים – כלומר החובה לספק את צורכיהם ולקבל החלטות מהותיות לגביהם מוטלת על שני ההורים במידה שווה. המשמורת הפיזית ניתנת לרוב להורה יחיד – במרבית המקרים מדובר באם – שהילדים יישארו בביתה. ההורה השני יוכל לקבוע זמני שהות וביקורים קבועים עם הילדים. זמני השהות אינם רק זכות אלא הם בגדר חובה. סוג משמורת חלופי הינו משמורת משותפת – חלוקה שווה בשווה של זמנם של הילדים בין שני ההורים. זהו פתרון מודרני ושוויוני יותר שהפך להיות מוכר ושכיח יותר בשנים האחרונות.

זכויותיו של האב

אחד הנושאים הכואבים והמדוברים ביותר בשנים האחרונות, הוא נושא זכויותיו של האב. מערכת החוקים בישראל ובעולם כולו מתייחסת לעולם ישן יותר, שבו האבות היו המפרנסים והאמהות נשארו בתפקיד המטפלות. כידוע לכל, המצב הזה הולך ומשתנה בהדרגה, וכיום בהחלט קיימות משפחות שבהן האב הוא המטפל העיקרי. החוקים ומערכת המשפט לא תמיד מדביקים את ההתפתחויות סביב המצבים הללו, וכך בהחלט ייתכן מצב שבו אב מוצא את עצמו מקופח מזכויותיו ומרצונותיו סביב מושגים כמו ‘חזקת הגיל הרך’ שמבטיחה את העברת הילדים למשמורת האם.

בשנים האחרונות התעוררה מחאה חריפה מאד של אבות גרושים שטוענים לקיפוח ואפליה מצד הערכאות השיפוטיות. ראשית, כפי שכבר הוזכר לעיל, אבות שטיפלו בילדים באופן שוויוני או מעבר לכך, מוצאים את עצמם מנושלים בהגדרה מהמעמד המרכזי שהיה להם עד לאותו הרגע. אבות כאלה יתקשו לקבל את המשמורת על ילדיהם, למרות שהערכאות פתוחות יותר כיום לאפשרות הזאת. טענה נוספת שהגברים מעלים בחריפות היא סביב הקושי להתנהל סביב דמי המזונות ועל שלא נשאר מספיק מהכנסתם כדי לאפשר להם מחייה סבירה. גברים נוספים שמעלים טענות קשות הם כאלה שמצאו את עצמם כאבות בעל כרחם וכעת הם נדרשים לשלם מזונות ולקיים קשר עם ילד שהם לא רצו בו.

זכויותיה של האם

מן הצד השני של המתרס ניצבות נשים במצב קשה מנשוא. רבות מהן מגלות שהאבות מנהלים מולם מאבק סרק סביב המשמורת – פשוט כדי להפחית את דמי המזונות. מכיוון שאמהות רבות חוששות מאד מהפרידה מהילדים, לאבות יש מנוף חזק מאד לפעולה נגדן. במידה והן יוותרו על המשמורת, ישנו סיכוי גדול שהן בכל מקרה יישארו המטפלות העיקריות, בעוד שהאב ייהנה מהפחתה משמעותית בדמי המזונות.

בעוד שמאבקם של הגברים הוא חדש יחסית, קשייהם של הנשים נמצאים על סדר היום הציבורי מזה שנים ארוכות. ארגוני נשים מנהלים מאבק מתמשך על שיפור מצבן של האמהות החד-הוריות. ראשית קיימים מקרים קיצוניים של אלימות שמקשים מאד על נשים לסיים נישואים לא רצויים, בעיקר כאשר אין להן דרך להתפרנס בכוחות עצמן. סרבנות מזונות היא תופעה שכיחה שדורשת מנשים להתמודד עם עוני חמור והתמודדות עם חיי יומיום קשים מנשוא. לכל האמור לעיל, יש להוסיף את העובדה הפשוטה לפיה ברוב המוחלט של המקרים, האם היא זו שנותרת המטפלת העיקרית, ובמקרים רבים מדי מאבקי המשמורת קשורים פחות ברצונו של האב במשמורת ויותר ברצונו להפעיל לחץ על האם ולזכות בהקלות כספיות.

הליך גישור או הסכמה

מוסכם וידוע שהפתרון הטוב ביותר והזול ביותר הוא הגעה להסכמה ולהסכם באמצעות הליך גישור או בלעדיו. גם במקרה של הסכם גירושים שנעשה ברוח הטובה ביותר, חשוב וכדאי לפנות לעורך דין אשר יוודא שההסכם ‘מחזיק מים’ מבחינה חוקית ומכסה את כל הנושאים הרלוונטיים. ההסכמה שנרקמה היום עשויה להתערער בעתיד, ואז שני הצדדים ישמחו שיש חוזה ברור ובעל תוקף משפטי מחייב.

מאבק משמורת

אם שני ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה לגבי המשמורת, הבחירה תעבור לידי בית המשפט או בית הדין הרבני. בית המשפט אמור לראות לנגד עיניו דבר אחד בלבד: טובת הילד או הילדים שעומדים לדיון. כדי שבית המשפט יוכל לבדוק את הנושא ולקבל החלטה, יבוצע תסקיר סעד על ידי פקידת סעד, שתברר את מצבם של הילדים ואת הרקע שלהם. המלצת פקידת הסעד לא מחייבת את בית המשפט אך יש לה משקל רב – ואפילו מכריע – בקביעת ההחלטה. פקידת הסעד תבדוק מסוגלות הורית – מי ההורה שיש לו יכולת רבה יותר להתמודד מבחינה מעשית ורגשית עם צורכיהם הרבים של הילדים ועם הקשיים שיתעוררו. במקרים מסוימים עולה לדיון ונלקח בחשבון גם רצון הילד עצמו. ככל שהילד גדול יותר ובשל יותר רגשית ונפשית, כך יקשיבו יותר לרצונותיו. לכך יש להוסיף גם מצב שבו הילד מביע התנגדות נחרצת – שאותה בית המשפט לוקח ברצינות רבה במיוחד.

בזמן מאבק המשמורת חשוב מאד לכלכל את צעדיכם בתבונה כדי להגיע לתוצאה הרצויה עבורכם. בתקופה של סערת רגשות ולחצים אינסופיים חשוב מאד להישען על שירותי עריכת דין מקצועיים ונטולי פניות. רק עורך דין יוכל להנחות אתכם ולנווט אתכם בעולם המורכב של דיני המשפחה. שלל העצות והרעיונות שחברים, קרובים ומודעים יזרימו לעברכם, יגרמו לכם יותר נזק מתועלת. הקשיבו אך ורק לעורך הדין שלכם ואל תעשו צעד בלי הנחייתו.

חזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך, כלל הקובע ש: טובת הילדים עד גיל שש, היא להישאר במשמורת של אמם. בעבר זה היה כלל ברזל שהופר רק במקרים נדירים. כיום יש גורמים רבים שמערערים על ההיגיון שעומד מאחורי כלל חזקת הגיל הרך, אך יש לו עדיין משקל רב בדיונים ובהחלטות של הערכאות השונות. הסיבה להתנגדות ארגונים פמיניסטיים לוויתור על חזקת הגיל הרך, היא החשש שאבות ישתמשו בדרישת משמורת, כדי לסחוט את האמהות לוויתורים כספיים. מהצד השני, בעולם שבו אבות מעורבים בטיפול יותר מאי פעם, התפתח מאבק של אבות שדורשים לקבל את זכותם לחזקה על הילדים הרכים.

שינוי הסדר משמורת

הסדרי משמורת וזמני שהות פתוחים לדיון ולערעור, עד שהילדים יהפכו לבגירים. כדאי לזכור, עם זאת, שבתי המשפט יאשרו את השינוי רק במקרים חריגים (בעקבות שינויים בנסיבות שניתן להוכיח אותם). מובן שההורים יכולים לשנות את ההסדרים ביניהם בכל עת, במידה והם מגיעים להסכמה.

זמני שהות

זמני השהות ייקבעו בפסק דין, או בהסכם בין בני הזוג. זמני השהות קובעים מועדים ברורים לימים ולשעות שבהם הילדים ייפגשו עם ההורה שאינו משמורן. בדרך כלל קובעים זמני שהות, שההורה יוכל לפגוש את ילדיו פעם או פעמיים במשך השבוע, ולקבל אותם לחזקתו כל סוף שבוע שני. יש הורים שבוחרים להרחיב את זמני השהות, כך הילדים יישארו ללינה אצל ההורה גם במהלך השבוע. במקרים מצערים מסוימים ההורה שאינו משמורן מפר את זמני השהות בצורה קבועה או חלקית. להורה המשמורן יש אפשרות לתבוע סעדים מסוימים מבית המשפט – כלכליים ואחרים – אבל קשה מאד להכריח הורה לקיים זמני שהות אם אינו מעוניין בכך. מנגד, קיימים הורים שקיבלו את המשמורת והם מסרבים לכבד את זמני השהות ולאפשר להורה השני לפגוש את הילדים. במצב קשה זה ניתן לפנות למשטרה ולמוסדות הרווחה בדרישה לקיום הזמנים, ואפילו לתבוע את שינוי המשמורת. למותר לציין שכל הפרה מכל סוג של זמני שהות גורמת עגמת נפש רבה לילדים ומערערת את תחושת הביטחון והיציבות שלכם.

משמורת משותפת

משמורת משותפת היא רעיון שוויוני שהופך להיות מוכר יותר בישראל בשנים האחרונות. מדובר בחלוקה זהה לחלוטין של זמנם של הילדים בין בית האב לבית האם. היתרונות ברורים: בראש ובראשונה קשר חזק ויציב יותר של הילדים עם שני ההורים. במקרים רבים המשמורת המשותפת דורשת מההורים להתנהל בצורה מתונה יותר ולהתגורר בסמיכות זה לזו. החסרונות קשורים בעיקר להיעדר בית יציב וקבוע לילדים וכן באפשרות לכפל הוצאות. גם בהקשר הזה ארגוני נשים טוענים שהדרישה למשמורת משותפת הפכה לאמצעי סחיטה, כאשר האב אינו מעוניין באמת במשמורת, אלא מקווה שהחלוקה תגרום להפחתה בדמי המזונות שהוא יידרש לשלם. מן הצד השני, אבות עומדים על זכותם לקבל את חלקם השווה בעולמם של ילדיהם.

לסיכום, הנושא של משמורת הילדים – כמו כל נושא הקשור בגירושים – הוא מורכב וכואב עבור כל הנוגעים בדבר. למרבה הצער הנפגעים העיקריים הם בדרך כלל הילדים עצמם, אשר קולם לא נשמע ואיש אינו נאבק את מאבקם. הורים רבים מאד מאפשרים להליך הגירושים הכואב והפוצע להשכיח מהם את טובת הילד – או לפחות לגרום להם להגיע למסקנות נפרדות ומנוגדות לגבי טובת הילד. הילדים חשופים גם להסתות ולהשמצות הדדיות של ההורים וככל שהתהליך מחריף ומחמיר, הילדים נפגעים יותר ויותר. למען טובת הילדים, הורים חייבים לשאוף לכך שדיוני המשמורת יסתיימו מוקדם ככל האפשר, ואז להקפיד לקיים את ההסכמים כלשונם.

הדרך להשגת הזכויות שלכם והבטחת הפתרון הנכון ביותר עבור ילדיכם, עוברת בבחירה נכונה של עורך דין בקי בתחום. כדי לצמצם את הפגיעה בילדים ולהימנע מצעדים מיותרים ומזיקים כדאי לפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר, ללבן מולו את הציפיות והרצונות שלכם ולתת לו לכוון את צעדיכם לכל אורך הדרך. עורך דין מקצועי שמתעסק בתחום דיני המשפחה יכול לעשות את כל ההבדל ולהוביל אתכם לפתרונות הטובים ביותר בנסיבות הקיימות. כדאי לזכור שבסוף המסלול הקשה של הסכם הגירושים, מצפות לכם עוד שנים ארוכות שבהם תנהלו את הקשר עם ההורה השני, ולשאוף לכך שהסכסוך יסתיים מוקדם וברוח טובה ככל האפשר.

משמורת ילדים - עורכת הדין גירושין
דילוג לתוכן